רופא: מפחדים מקורונה? תפחדו יותר אם לא תגיעו למיון בזמן
מאז פרוץ מגפת הקורונה, נרשמו ירידה חדה בפנייה לחדרי המיון, בעיקר בגלל פחד. פחד להידבק בקורונה. פחד שגורם לאנשים עם בעיות רפואיות אחרות ודחופות להשתהות, להסס ולא להגיע. ד"ר דניאל שפשלוביץ, רופא פנימאי אומר: "אם אתם צריכים להגיע, בואו. אל תפחדו. או יותר נכון, תפחדו יותר ממה שיקרה אם לא תבואו"
אני עובד במחלקה פנימית כבר 12 שנים, וחשבתי שכבר ראיתי הכל. את החורפים העמוסים עם החולים במסדרונות, את התקופות של המצוקה הקשה בכח-אדם שבהן כל רופא עמוס צריך לעבוד בשביל שניים. את הרגעים היפים, ההצלחות, המשפחות שמודות לנו טרם השחרור. את הרגעים הקשים, והצער כשידינו קצרה. אבל לא ראיתי שום דבר דומה למה שקורה עכשיו, בימי הקורונה.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
כל בית החולים אורגן מחדש במהירות שיא על ידי צוותים שנתנו את הנשמה ועבדו 24/7 (כשרופא כותב 24/7, זה בלי הגזמה). שונתה כל צורת הפעלת בית החולים מהמצב הרגיל להיערכות למה שכבר התחיל ועוד יבוא.
מאופן כניסת מטופלים לבית החולים, המעבר במיון, ההחלטה על אשפוז, המעבר למחלקות והאשפוז עצמו: היה צריך לחשוב על כל פרט קטן מחדש בהקשר של הקורונה:
מי יבדוק גבר עם התקף לב ששוהה בבידוד אחרי שחזר מחופשה בצרפת? מה הם אמצעי המיגון הנכונים ביותר לצוות שמטפל בו? איך נעשה לו אק"ג במהירות, אבל בצורה שלא תזהם את המכשיר אם חלילה יתברר בדיעבד שחלה בקורונה? איפה נאשפז אישה עם דלקת ריאות שיש חשש שהיא חולה בקורונה? הצלחנו לתת מענה לכל תרחיש.
יש לנו מחלקות קורונה, מחלקות חשד לקורונה, מחלקות לחשופים לקורונה. כולן מחלקות פנימיות, כמובן. שוב הרפואה הפנימית, זאת מהזקנה במסדרון, נקראת לדגל. ולמרות ההזנחה רבת השנים, בתשתיות, בתקנים ובתקציבים, נענינו מייד. עשינו את מה שצריך. אנחנו מוכנים.
"הפחד עלול להרוג יותר מהקורונה"
אני עובד במחלקה פנימית ט', מהיחידות שעוד נותרו באיכילוב שמטפלות בחולים ללא קורונה. אנחנו מטפלים בחולים שמגיעים אלינו ממחלקות אחרות לאחר שנשלל החשש לקורונה, מאגפים אחרים בבית החולים כשהמטופלים נהיים מורכבים מדי לטיפול ומהמיון. מוזר לי לכתוב את המיון אחרון ברשימה. בימים רגילים המיון הוא המקור העיקרי של חולים חדשים למחלקה שלי, מעל ומעבר לכל מחלקה אחרת. אבל אלו לא ימים רגילים וכמות הפניות למיון ירדה ב-70-80% בן לילה.
אין ספק שיש שימוש יתר במיון בימים רגילים. פניות רבות למיון הן לא דחופות ויכולות לקבל מענה טוב מרפואת המשפחה. אבל הירידה החדה בכמות הפונים למיון משקפת בעיקר פחד. פחד להידבק בקורונה. פחד שגורם לאנשים עם בעיות רפואיות אחרות ודחופות להשתהות, להסס ולא להגיע.
בימים האחרונים ראיתי גבר עם התקף לב מסיבי שסבל מכאבים בחזה כמה ימים, הרגיש שזה מהלב, אבל לא בא קודם כי פחד להידבק בקורונה. אישה עם דלקת ריאות חיידקית "רגילה", ללא קורונה, כמעט ומתה מאחר שהתמהמהה בביתה מספר ימים ללא טיפול מתאים, כי פחדה להגיע לבית החולים.
אנחנו שומעים סיפורים דומים מאגפים אחרים בבית החולים, על מטופלים עם זיהומים תוך בטניים, שלא פונים לבית החולים למרות כאבי בטן חזקים כפי שלא חוו מעולם, מטופלים עם אירועים מוחיים שמגיעים באיחור ובעקבות כך יישארו עם נזק מוחי בלתי הפיך.
כל יום כותבים בכל מקום על כמה מתו מקורונה. אבל בעצם, חלק גדול, אולי רוב ממי שימות מהקורונה לא ימות מהווירוס, אלא מההימנעות מגישה למערכת רפואה מודרנית, מהטובות בעולם, שאני גאה להיות חלק ממנה. אז אם אתם צריכים להגיע, בואו. אל תפחדו. או יותר נכון, תפחדו יותר ממה שיקרה אם לא תבואו. אנחנו מוכנים לקראתכם. מילה של רופא.
ד"ר דניאל שפשלוביץ הוא רופא פנימאי, סגן מנהל פנימית ט', במרכז הרפואי איכילוב
לפנייה לכתב/ת 
